Polygraph

חילוט

חילוט רכוש

חילוט רכוש (Forfeiture) הינה פעולה המבוצעת ע"י גורמי האכיפה השונים בהתאם לצו בית משפט במטרה להקפיא את מצב רכושו של החשוד באופן זמני בשלב הראשוני של החקירה הסמויה, וזאת על מנת שלא לאפשר הברחתו.
השלמת הליך התפיסה הזמני מסתיים בצו חילוט אשר ניתן ע"י בית המשפט בסיום ההליך המשפטי העיקרי (לאחר הרשעת הנאשם), אז יקבע בית המשפט האם להורות על חילוט הרכוש באופן מלא או חלקי.

בישראל מוקנית לבתי המשפט סמכות להורות על תפיסת רכוש וחילוט רכוש וזאת על בסיס הוראות ספציפיות במקורות חקיקתיים שונים, לרבות: פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, תשס"ה-2005 ועוד.

מרכיב החילוט מהווה כיום נדבך עיקרי במגמת רשויות האכיפה במדינת ישראל  כחלק ממאבקה בפשיעה המאורגנת והרגילה בהיבט של תקיפה כלכלית. עו"ד רונן רוזנבלום שימש במסגרת תפקידיו השונים  במשטרת ישראל גם כקצין חילוט של יאחב"ל. במסגרת תפקיד זה לקח חלק בחקירות חילוט מורכבות בפרשות מרכזיות בפשיעה הכלכלית.

חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון

חילוט הוא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בתופעת הלבנת הון.

מטרה: לאיין את המניע העיקרי לביצוע העבירה – השגת רווח כספי, "להוציא את בלעו של הגזלן מפיו".

תחום החילוט הוסדר בעבר בעיקר בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, ועודנו בתוקף. הוא חל על כל העבירות הפליליות ובכלל זה גם על עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, בכפוף ובמקביל להוראות החילוט הספציפיות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון עצמו.

תחום החילוט הוסדר גם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973: חילוט פלילי, אזרחי, סעדי ביניים , זכויות צד ג' וכו'.

הוראות חוק איסור הלבנת הון מטילות אחריות לא רק על מבצע העבירה אלא גם על "מעגל שני" ו"מעגל שלישי" שסביב מבצעי העבירה.

בתי המשפט הביעו לאורך השנים עמדות שונות וסותרות האם חילוט הוא עונש או צו שאין לסווגו כעונש. מבחינתנו הסנגורים ראוי להתייחס לחילוט כאל עונש וזאת בשל מידת הפגיעה של בנאשם בדומה למידת פגיעתו של עונש, מה גם שהוא משרת את אשר תכליות הענישה: הרתעת היחיד, הרתעת הרבים וכו'.

סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון עוסק בחילוט רכוש בהליך פלילי.

חוק איסור הלבנת הון מצווה בסעיף זה על בית המשפט לחלט מתוך רכוש של מי שהורשע, רכוש בשווי של הרכוש הקשור בעבירה. לפי החוק ניתן לממש את צו החילוט לא רק מן הרכוש הקשור לעבירה לגופה אלא גם רכוש אחר כשר וחוקי, שווה ערך לרכוש העבירה.

בראש ובראשונה, צו החילוט מופנה כנגד רכושו של הנאשם. יחד עם זאת, אם ביום מתן צו החילוט, רכושו של הנאשם אינו מספיק לצורך מימוש הצו במלואו, רשאי ביהמ"ש לצוות על מימוש הצו מתוך רכושו של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאדם אחר ללא תמורה (בן זוג, הורה, ילד, או כל אדם אחר שהנאשם העביר לו או נתן לו את הרכוש ללא תמורה או מימן את רכישתו).

חילוט רכוש בהליך פלילי 

להוראות חילוט קראו כאן.

סעדים זמניים/חילוט זמני

לצורך מניעת הברחה או העלמת רכוש כדי לסכל את צו החילוט הסופי (לאחר הרשעה), בית המשפט מוסמך לצוות על סעד זמני (חילוט זמני של רכוש, הקפאה, עיקול וכו') בתקופה שלפני הגשת כ"א או במהלך ניהול המשפט וזאת כדי להבטיח שבתום המשפט יהיה מספיק רכוש זמין כדי לממש את צו החילוט.

הסעדים הזמניים פוגעים בזכות הקניין עוד בטרם הרשעה ולכן בתי המשפט קבעו כי יש לפרש את הוראות החילוט והסעדים הזמניים בכפוף לעקרונות השיטה וחוקי היסוד כאשר אחד מהם הוא עיקרון המידתיות.

לפיכך, בתי המשפט קובעים כי תפיסת הרכוש בפועל, בשלב הביניים, תעשה כאמצעי אחרון וכי אם קיימים אמצעים חלופיים אשר יש בכוחם להבטיח את ביצוע החילוט, תוך פגיעה קטנה יותר בזכות הקנין, יש להעדיף אותם.

גם בחילוט הזמני, הפסיקה קבעה כי ניתן להטיל גם צו תפיסה זמני על נכסים שווי ערך לרכוש שבו נעברה העבירה, לצורך חילוט עתידה (חילוט בשווי).

אנחנו כאן לשירותכם צרו איתנו קשר
טופס יצירת קשר

"*" אינדוקטור שדות חובה

בשליחת הטופס אני מאשר/ת קבלת מידע למייל ו/או לטלפון
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
צ'אט פתוח
1
💬שלום, HELLO
שלום
הגעתם למשרד עורכי דין - רונן רוזנבלום
Hello, you have reached to our office