עורך דין הלבנת הון

מהי הלבנת הון?

הלבנת הון היא תהליך של עשיית פעולה ברכוש, באמצעות המערכת הפיננסית או בדרך אחרת, שמטרתה להטמיע רכוש שהופק בפעילות פלילית בתוך רכוש אחר, כך שלא ניתן יהיה, בסופו של דבר, להצביע על מקור הרכוש, מיקומו, זהות בעלי השליטה בו ו/או הנהנים ממנו.

רכוש שהופק בפעילות פלילית, הינו רכוש שהופק בעבירה או כשכר לה, או ששימש או אפשר את ביצועה, וכן כל רכוש שניתן בתמורה לרכוש כזה ו/או רווחים שהופקו משימוש בו.

קיימות שיטות הלבנה שונות ומגוונות אשר מתפתחות כל העת לנוכח השתכללות הטכנולוגיה, הגלובליזציה והמחשוב של המערכות הפיננסיות הבינלאומיות.

נהוג להתייחס לשלושה שלבים עיקריים בתהליך ההלבנה:

• נדבך ראשון: "מיקום" (Placement)

החדרת הכסף אל המערכת הפיננסית –  ביצוע "הפקדה" ראשונית של תוצרי הפשיעה אל המערכת הפיננסית, תוך ניסיון לנתק את הקשר למקור הכסף או לעבריין.

דוגמאות: שימוש בחשבונות בנק של קרובי משפחה, אנשי קש, עסקים פיקטיביים, שימוש בעסקים עתירי מזומן וכו'.

• נדבך שני: "ריבוד" (Layering)

טשטוש מקור הכסף, ביצוע של שורות פעולות כספיות הכוללות המרות, הפקדות והעברות כספיות שונות בין מספר רב של גורמים, תוך שימוש באנשי קש, חברות בדויות וחלפני כספים.

המטרה: יצירת מחיצה והפרדה בין המקור הפלילי לבין ההון.

• נדבך שלישי: "הטמעה או אינטגרציה" (Integration)

הטמעה ומיזוג של ההון המולבן כחלק ממערך פיננסי לגיטימי: רכישת נדלן, אגרות חוב וכו' – כך שמעכשיו לא ניתן יהיה להצביע על פעילות בלתי חוקית בכסף האמור. לעיתים, כחלק משלב ההטמעה, מלבין ההון מעוניין לשלם מס כחוק על מנת לשוות להון מראה לגיטימי.

חשוב להדגיש כי שיטות ההלבנה הולכות ומשתכללות : שימוש במערכת בנקאית מחתרתית חוצות גבולות (דוגמא: "חאוולה"), עריכת הסכמים כוזבים, הכנת מסמכי הלוואות הנחזות כלגיטימיות, הצגת מצגים בהם מנופחים רווחי נדל"ן.

חוק איסור הלבנת הון

עד לחקיקת חוק איסור הלבנת הון בשנת 2000, ישראל היוותה "כר נוח" לפעילות מלביני הון.

כתוצאה מכך, ביוני 2000, ישראל הוכנסה "לרשימה השחורה" של ארגון ה-FATF. המשמעות: סנקציות כלכליות קשות מצד המדינות המתועשות (G-7), פרסום אזהרות הנוגעות לביצוע עסקאות עם ישראלים – פגיעה במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של ישראל.

ביוני 2002 הוצאה ישראל מהרשימה השחורה וזאת לאחר אימוצו של החוק לאיסור הלבנת הון המחיל את הסטנדרט הבינלאומי שנקבע למאבק בהלבנת ההון והקמת הרשות לאיסור הלבנת הון.

חוק איסור הלבנת הון מתמודד עם תופעות הלבנת ההון במספר היבטים:

עבירות של איסור הלבנת הון ושל איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10) תשע"ב-20123.

בקטגוריה זו נכללת כל פעולה שמטרתה הסתרת מקור הרכוש או מתן כסות לגיטימית לעיסקה ברכוש שמקורו בעבירה. כדי לבסס עבירה זו, על התביעה להוכיח את קיומם של שלושת היסודות הבאים:

א. עשיית פעולה ברכוש

ב. שהוא רכוש אסור

ג. במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.

העבירה לפי סעיף 3(א) לחוק היא עבירה עצמאית. לצורך הטלת אחריות פלילית לפי סעיף זה, אין משמעות לשאלה אם מבצע הפעולה היה שותף לעבירת המקור.

הוכחת הידיעה – סעיף 5 לחוק קובע כי המודעות הנדרשת לצורך הרשעה בעבירה של הלבנת הון  – ידיעה כללית כי הרכוש הוא אסור ואין צורך להוכיח ידיעה על עבירה מסוימת בה קשור הרכוש.

כפי שציינו – עבירה לפי סעיף 3(א) היא עבירה עצמאית ואין הכרח שמבצע ההלבנה יטול חלק בביצוע עבירת המקור.

מהי עבירה?

"רכוש אסור" – מקורו במישרין או בעקיפין בעבירה, או שהוא שימש לביצועה או שאיפשר אותה.

עבירת מקור

התוספת הראשונה לחוק מגדירה רשימה סגורה של עבירות (עבירות מקור) אשר ביצוע פעולות ברווחים הנובעים מהן במטרה להסתיר את מקורם מהווה הלבנת הון: עבירות סמים, נשק, סרסרות, שוחד, רצח, עבירות הונאה, גניבת כרב, זיוף כספים או מטבעות, שימוש במידע פנים ותרמית בני"ע, עבירות מס וכו'.

סעיף 3(ב) לחוק עוסק במערך הדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון. מתוקף חוק איסור הלבנת הון הוקם מערך זיהוי ודיווח המטיל על הגופים הפיננסים השונים, כולל תאגידים בנקאיים, חובה לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות המעוררות חשד להלבנת הון – בין אם בשל טיבן ובין אם משום שסכומן עובר סף כספי מסוים.

3(ב)(1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;

הימנעות מדיווח מוגדרת כפעולה שמטרתה לעקוף את נהלי הדיווח המוכתבים בסעיפים 7 ו-9 לחוק.

סעיף 7 עוסק במערך החובות שהוטלו על כלל נותני השירותים הפיננסים בישראל .

סעיף 9 עוסק בחובת דיווח ומחייב כל אדם לדווח על הכספים שהוא נושא עימו בעת הכניסה לישראל או בעת היציאה ממנה (מעל 50,000 ₪).

יודגש כי בפסיקה נקבע כי סעיף זה חל גם על רכוש כשר (ענין שם טוב)

סעיף 4 לחוק אוסר על ביצוע כל פעולה ברכוש אסור

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

בעבירה לפי סעיף 4 לחוק, להבדיל מהעבירה לפי סעיף 3 לחוק, אין צורך להוכיח את הכוונה או המטרה להסתיר. די להוכיח את הידיעה כי מדובר ברכוש אסור.

עורך דין הלבנת הון

משרד רונן רוזנבלום מתמחה בנושא הלבנת הון על נגזרותיו השונות. המשרד עוסק גם במתן יעוץ לבנקים, לגופים פיננסים שונים, לחברות ולאנשים פרטיים בתחום הלבנת ההון. המשרד עובד מול הרשויות השונות הרלוונטיות בהתאם להליכים הנדרשים, לרבות משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון – נותני שירותים פיננסיים.

מאז הקמתו, העניק משרד רונן רוזנבלום שירותי ייצוג משפטי, ליווי וייעוץ בתיקים מהמורכבים ומהמרכזיים שנוהלו במערכת המשפט בתחום הלבנת הון מאז חקיקתו של החוק. המשרד נבחר לאחד המשרדים הבולטים בישראל בתחום עבירות הלבנת הון במגזין The Marker לשנת 2010

משרד עו"ד רונן רוזנבלום הוא משרד עורכי דין מוביל בתחום בעבירות כלכליות, המתמחה בעבירות הלבנת הון, עבירות מיסים, עבירות ניירות ערך ועבירות צווארון לבן.