מטבעות דיגיטליים

מטבעות דיגיטליים/ קריפטו/ביטקוין

בשנים האחרונות מתחוללת בעולם הדיגיטלי מהפכה פיננסית ששינתה את כללי המשחק בכל הנוגע לאופן שבו כספים מנוהלים ומנוידים. תחום המטבעות הדיגיטליים, המבוסס על טכנולוגית בלוקצ'ין, כגון: ביטקוין, את'ריום, תתר ועוד מאפשר לראשונה לצבור ולסחור בנכסים (מטבעות קטוגרפיים) בעולם וירטואלי באופן חופשי ללא הגבלות וחסמי המערכת הבנקאית המסודרת.

מהו מטבע דיגיטלי?

בשנת 2008, בעקבות המשבר הפיננסי, אלמוני בשם סאטושי נקאמוטו, הגה את הרעיון להפקיע את הזכות להטביע מטבעות מהממשל המרכזי ולהעביר את הכוח לכלל הציבור וזאת, על ידי הנפקת מטבע עולמי, אשר אין לו ביטוי פיזי אלא ממוחשב, המונפק ונשלט על ידי מפתחיו, נעשה בו שימוש על ידי קהילה וירטואלית ספציפית עולמית , אשר ניתן יהיה להנפיק רק מספר מוגבל ממנו ואשר החזקתו ומאגר המידע הקשור בו יוחזק הלכה למעשה באופן מבוזר בכל המחשבים אשר ירתמו לשם כך.

מטבע הקריפטו הדיגיטלי הוא אמצעי חליפין שנוצר ומתנהל כולו באופן וירטואלי. כל עסקה במטבע דיגיטלי מעובדת ונשמרת ברשומה מבוזרת ברשת.

נכון להיום קיימים כ-17 אלף סוגים של מטבעות דיגיטליים. ישנם שלושה סוגים עיקריים של מטבעות דיגיטליים: מטבעות תשלום כמו הביטקוין, שהוא מטבע חליפין כמו השקל והדולר; אסימונים דיגיטליים (utility tokens) שמונפקים על ידי נותני שירותים למשל, משחקי מחשב שמוכרים אסימונים המאפשרים לבצע פעולות בתוך המשחק; ואסימוני אבטחה (security tokens), שמייצגים זכות פיננסית על נכסים כמו ניירות ערך או נדל"ן.

רגולציה מטבעות דיגיטליים ופיקוח

במהלך שנת 2001, הרגולטורים הפיננסיים בישראל פרסמו כללים ותקנות בתחום, במטרה להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית ולהתאימה לחקיקה הפיננסית.

הרגולציה כיום מתמקדת בעיקר בתחומים הבאים:

• הגדרה מתי מדובר במטבע ומתי בנייר ערך.
• הסדרת המיסוי על הרווחים מהתחום – ההתייחסות למטבעות דיגיטליים היא כאל נכס פיננסי ומשכך, רשויות המס מחייבות משנת 2018 בדיווח ותשלום מס בגין פעילות במטבעות דיגיטליים.
• התמקדות בנקודות הממשק בין הקריפטו למערכת הפיננסית המסורתית בהיבטי הלבנת הון

(חובת זיהוי  KYC, הכר את הלקוח וכד')

• ביקורת והשוואת שווקי המטבעות המוסדרים והיציבים מול המטבעות הדיגיטליים במטרה לוודא ייצוב השוק והגנה על הסוחרים.

חקיקה הנוגעת למטבעות הדיגיטליים

הרגולטורים טרם הצליחו להדביק את מהירות ההתפתחות הטכנולוגית והחקיקה בנושא אסדרת הפעילות במטבעות הדיגיטליים טרם הושלמה, אולם ניתן לראות ניצני אסדרה. כך לדוגמא נקבע בחקיקה הישראלית כי החל מתאריך 14.11.21, צו איסור הלבנת הון ומימון טרור יחול גם על נותני שירות בנכס פיננסי, כולל בתחום המטבעות הדיגיטליים. הצו קובע כללים בנוגע להעברת מטבעות דיגיטליים, והוא יחול על כל העוסקים בתחום: נותני אשראי, חברות פינטק, חברות בתחום הקריפטו ועוד. למעשה, צו זה מכיר בפעילות בתחום – בכפוף לפיקוח ובקרה כאמור בצו.

סיכונים וחשיפות פליליות בשימוש במטבעות דיגיטליים

• שימוש לצרכים פליליים – מדובר במטבע בינלאומי, קל לניוד, המוחזק באופן אנונימי (ארנק דיגיטלי המזוהה באמצעות כתובת דיגיטלית, במובחן מארנקים מוסדרים הרשומים בבורסות קריפטו בעלות רישיון). לאור תכונותיו הייחודיות והבלתי נראות, מאפשרות ומקלות על ביצוע עבירות כלכליות – פיננסיות.
• פלטפורמה לפעילות הלבנת הון – השימוש במטבעות אינו עובר במערכת הבנקאית המוסדרת עליה חלים חובות זיהוי ודיווח לרשויות האכיפה והרשות לאיסור הלבנת הון. עבירות כלכליות שמטרתן הלבנת כספי העבירה עשויות למצוא פתרון נח ויעיל להלבנת הכספים ע"י המרת הכספים במטבע דיגיטלי-מהלך שיקשה עד מאוד בגילוי מקור הכספים ואיתורם.
• תנודיות– כיום לא קיים מודל מקובל להערכת שווים של המטבעות הדיגיטליים ולכן ערכם חשוף לתנודתיות רבה;
• סיכוני סייבר – המטבעות מוחזקים בארנק דיגיטלי שמחד מאפשר זמינות ויעלות במסחר ומאידך חשוף לפריצות ולגניבות.
• קשיים בהפקדה במערכת הבנקאי ת המוסדרת – בתאריך 30.12.21 הופצה טיוטת ההוראות לבנקים על ידי בנק ישראל. המפקח על הבנקים קבע באופן חד משמעי כי תאגיד בנקאי לא ייסרב לקבלת והפקדת מטבע דיגיטלי באופן בלתי סביר, וזאת לאחר ביצוע הערכת וניהול סיכונים באשר לנסיבות הפעולה הנדרשת. עוד קובעת טיוטת ההוראות, כי הבנקים יקבעו סטנדרטים מוגדרים לאופן ההוכחה הנדרש מהלקוח ביחס למקור המטבעות הדיגיטליים שברשותו.

עורכי דין קריפטו

במידה ונקראת לחקירה בחשד לביצוע עבירות כלכליות שבוצעו בהקשר ו/או באמצעות מטבעות דיגיטליים/וירטואליים, קיימת חשיבות יתרה בהתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום טרם החקירה.

משרד עורכי דין קריפטו רונן רוזנבלום מוביל ומתמחה בתחום העבירות כלכליות, לרבות תחום המטבעות הדיגיטליים והקריפטו לסוגיו השונים.