שימוע בעבירות צווארון לבן
נחקרת בחשד לביצוע עבירות צווארון לבן ו/או עבירות כלכליות ו/או עבירות סייבר במסגרת חקירה פלילית בידי רשויות חקירה ולאחר תקופה קבלת מכתב יידוע ו/או שימוע.
מאמר זה יסקור בקצרה את מוסד השימוע, על תהליכיו השונים, מהותו, טרתו ויספק לך מידע וכלים להתנהלות מקצועית נכונה במידה והקבל אצלך מכתב שימוע בתום החקירה.
ככלל, הליך פלילי נפתח בחקירה של רשויות חקירה כגון: משטרה, יחידת חקירות של מס הכנסה, מע"מ וכיו"ב.
- מכתב יידוע ראשון
עם סיום החקירה, חומר החקירה מועבר לרשויות התביעה (פרקליט או לתובע משטרתי) לצורך החלטה האם לסגור את התיק (בהסדר או שלא בהסדר), או להגיש כתב אישום.
העברת חומר החקירה נעשה בהתאם לחלוקת הטיפול שנקבעה בחוק סדר הדין הפלילי . ככלל, הפרקליטות מטפלת בעבירות פשע ומספר עבירות עוון (עבירות מין, ביטחון ו"צווארון לבן" כגון עבירות תרמית, קבלת דבר במרמה, זיוף, עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד, אי גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, העלמה במרמה, הונאה והלבנת הון); התביעה המשטרתית מטפלת בעבירות חטא ועוון וכן במספר עבירות פשע (עבירות רכוש, סמים ואלימות)[1].
רשות התביעה אליה הועבר חומר החקירה בנוגע לעבירת פשע, תשלח הודעה לחשוד על כך. הודעה זאת נקראת :" מכתב יידוע" או "מכתב יידוע ראשון" (סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982 (להלן:"החסד"פ") ).
מכתב יידוע הוא פורמלי בלבד. מטרתו ליידע את החשוד כי החקירה בעניינו הסתיימה וכי חומר החקירה הועבר לרשות התביעה לצורך החלטה האם להעמידו לדין אם לאו.
ככלל לא נדרשת פעולה אקטיבית כלשהי לאחר קבלת מכתב יידוע, שכן כשמו כן הוא – מכתב המיידע על הסטטוס בו נמצא התיק. יחד עם זאת, ככל שהינך מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בעבירות צווארון לבן/עבירות כלכליות/עבירות סייבר, קיימת חשיבות ליידע אותו בדבר קבלת המכתב על מנת שתשקלו יחדיו את הצעדים לצורך הגנתך, לרבות פניה בערוצים המקובלים לרשויות התביעה והודעה על רצון החשוד להעלות טענותיו ככל שתתגבש בעניינו החלטה על הגשת כתב אישום.
- מכתב יידוע שני – "כתב חשדות"
לאחר שפרקליט/תובע עבר ובחן את חומרי החקירה והתגבשה אצלו החלטה על העמדתך לדין, תשלח אליך הודעה נוספת המכונה "מכתב יידוע שני" או "כתב חשדות". במסגרת מכתב זה, רשות התביעה מודיעה לחשוד בעבירת פשע על כוונתה להעמידו לדין בכפוף לאפשרות של החשוד או עורך דינו לפנות בבקשה להמנע מכתב אישום ("זכות השימוע") בתוך 30 יום מקבלת מכתב היידוע השני .
רשויות התביעה רשאיות שלא לשלוח מכתב שימוע במקרים הבאים:
- עבירות שנקבע לגביהן באופן מפורש בחקיקה כי אין חובת העברה לחשוד.
- לפי שיקול דעת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות.
- בתיקי חקירה נגד עצור, אשר כתב האישום נגדו הוגש בעודו במעצר.
כתב החשדות יפרט את העבירות המיוחסות לך ובדרך כלל יכלול את פירוט נסיבות המקרה. חלק מכתבי החשדות הם למעשה טיוטה של כתב האישום, ככל שיוגש.
- הליך השימוע
לאור האחריות הכבדה המונחת על רשויות התביעה בבואן להחליט על הגשת כתב אישום, ניתנת לחשוד או לעורך דינו הזדמנות להציג טענותיהם, בכתב או בע"פ (או גם וגם) לצורך שכנוע כי חומר הראיות או האינטרס הציבורי אינם מצדיקים הגשת כתב אישום.
על מנת שתוכל לממש את זכות הטיעון, יתאפשר לך או לבא כוחך עיון ב"ליבת" חומרי הראיות (עיקר חומר הראיות) לקראת השימוע.
יובהר כי החוק מסדיר את קיומו של שימוע רק בנוגע לעבירות מסוג פשע אולם אין מניעה לקיים הליך שימוע, בכתב או בע"פ, גם בתיקי עוון או חטא, לפי שיקול דעת התביעה בהתאם למורכבות ורגישות התיק[2]. עו"ד המתמחה בעבירות צווארון לבן או עבירות כלכליות או עבירות סייבר יכול להגיש בקשה לסגירת התיק גם במקרים בהם אין חובת שימוע (קרי, בעבירות עוון או חטא).
השימוע מתקיים מול הגורם התביעתי שהוא זה שמקבל את ההחלטה על הגשת כתב אישום אם לאו, כך גם לגבי שימוע בכתב. יחד עם זאת, ראש יחידית התביעות רשאי להסמיך אדם אחר לעניין זה.
- "שחמט" – יתרונות וחסרונות במימוש זכות השימוע
ההחלטה האם לקיים הליך של שימוע היא החלטה מהותית בעלת אופי טקטי, שיש בה כדי להשפיע על כל מהלך התיק הפלילי.
במסגרת השימוע יועלו על ידי בא כוחך טענות משפטיות, ראייתיות וסוגיות עקרוניות המצויות ביסוד טיוטת כתב האישום היכולת להוביל לסגירת התיק, למחיקה של חלק מהאישומים, להשלמת חקירה על ידי רשויות החקירה וכיו"ב.
בספרות המקצועית, קיימות דעות שונות בעניין כדאיות מימוש זכות השימוע, למשל בספרו של פרופ' גבריאל הלוי "על סדר הדין בפלילים":
" מצב דברים זה מעלה תהיות באשר לנחיצותה של זכות השימוע הסטטוטורית עבור החשוד מן הבחינה הטקטית. כאשר בדעתו של החשוד להעלות טענות ענייניות המתייחסות גם אל הראיות בתיק החקירה, מצבו בשלב זה של ההליך סובל מנחיתות ביחס לראיות בתיק, וטענות בגין מחדלי חקירה עשויות לזכות במענה בדמותה של הוראה להשלים את החקירה. כמו כן, עשוי החשוד לחשוף בפני התביעה את קווי ההגנה שלו, ובכך לאבד את יתרון ההפתעה לטובתו במתכונת הדיון האדברסרית בהליך הפלילי"[3].
יחד עם זאת, קיום השימוע עשוי להוביל גם להשלמת חקירה ביחס לכיוונים שלא נבדקו קודם לכן, שעשויים להיות לטובתו של החשוד בהחלטה על סגירת התיק או במהלך המשפט.
לאור האמור, קיימת חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין המתמחה בעבירות צווארון לבן או עבירות כלכליות או עבירות סייבר בנוגע למימוש זכות השימוע וכמובן לייצוג הולם ומיטבי בשימוע עצמו.
משרד עורכי דין רונן רוזנבלום מתמחה בייצוג חשודים בהליכי שימוע בפני רשויות התביעה השונות (יחידת התביעות, פרקליטות וכיוב) בעבירות צווארון לבן/עבירות כלכליות/עבירות סייבר.
[1] חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א – 2010.
[2] ר' "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע) הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 4.3001 (התשנ"א)
[3] גבריאל הלוי תורת הדין הפלילי כרך א, סעיף 3.2.1.2, פרק ב', עמוד 554
